fbpx

למה קוראים לרפואה הערבית, רפואה ערבית יוונית עתיקה?

אין זה סוד שהרנסנס המדעי והרפואי שידעה התרבות הערבית-אסלאמית התחיל, בין היתר, כתוצאה מתנועת תרגום ענפה ומסיבית שכללה, כמעט, כל הספרות הרפואית והמדעית של התרבות היוונית והרומית (בנוסף להשפעה מזערית של התרבות הפרסית, מצרית, סינית והודית) , והתפרץ לאחר תהליך עיכול מושכל שהביא לפעולות מחקר ופיתוח נמרצות. הערבים אמצו את תאוריית ארבע הליחות היוותה בסיס הרפואה היוונית, הגורסת שמחלה מופיעה בעקבות הפרת האיזון הקיים בין ארבע ליחות הגוף, ועל בסיסה פותחו התרופות של אותם ימים. הרופא הדגול אבן סינא היה אחד מסמלי תאוריית ארבע הליחות, ואף פעל לפיתוח תאוריה זו כאשר לא הצליחה לספק הסבר הגיוני לתופעות בריאותיות שצמחו במהלך התפתחות הרפואה הערבית.

אודות החזון של ביליף פארמא

ביליף פארמא הינה חזונו ופרי יצירתו של ד"ר עומר סעיד, פרמקולוג בוגר הטכניון, ששאף, לאורך כל שנות חייו המקצועיים, לחשוף, לחקור, להתאים ולמסד מחדש את עקרונות הרפואה הערבית-יוונית ולהחזיר לפניה את ברק העיניים שדעך בעקבות דורות ארוכים של הזנחה והדחקה. ד"ר עומר סעיד הביא לחברה ניסיון ייחודי ועשיר של יותר משלושה עשורים, ולכן נחשב לדמות מובילה בהחייאת הרפואה הערבית-יוונית החדשה, כפי שהיא מוכרת לנו כיום. ד"ר סעיד פרסם יותר מ 65 מאמרים מקוריים, רשם מעל 20 פטנטים, 4 פרקים בספרים מקצועיים והנו גם מחבר הספר הקלאסי הראשון שמתאר את תורת הרפואה היוונית- ערבית: "Greco-Arab and Islamic Herbal Medicine" ביחד עם פרופסור בשאר סעד, חוקר בכיר בצוות ביליף פארמא. פרויקט זה תבע עמל רב שכלל פעילות חינוכית, בלשנות בטקסטים עתיקים, ספרות מודרנית, מורשת, איסוף וגידול צמחי מרפא, מחקר פרמקולוגי ופיטוכימי וניסויים קליניים על עשרות צמחים ושילוביהם.

סל עשיר של מוצרים יעילים ביותר וייחודיים בכל מובן המילה.
בוודאי, אין צעד משמעותי ומוחשי יותר מזה של פיתוח מוצרים יעילים ובטוחים כדי להעלות את קרנה של הרפואה הזו בקרב האנשים. ביליף פארמא הצליחה להחזיר את המסורת והתורה העתיקה הזו לחיים עם סדרה ארוכה של מוצרים (מעל 60 מוצרים) המסייעים בטיפול במגוון רחב של מחלות כמו: סכרת, אבנים בכליות, היפרלפידמיה, השמנת יתר, מיגרנה, מעי רגיז, צרבת, טחורים, דליות ורידים, טרשת עורקים, דלקת מפרקים, כאבי שרירים ומפרקים, פוריות נשית וגברית, אפתות (כיבים בפה), בנוסף למחולות עור כמו: פסוריאזיס, אקני, אקזמה, דלקות ורגישות עור למיניהם, אלופיסיה, יבלות, צלקות …זה בנוסף לסדרה מכובדת של מוצרים קוסמטיים ייעודיים ומוצרים לחיזוק הרווחה הכללית. כל המוצרים של ביליף פארמא מגובים מחקרית והוכיחו יעילות ובטיחות מרשימה במהלך ניסויים תאיים וניסויים קליניים מבוקרים, ונהנים מתמיכה מדעית מסיבית הרבה מעבר לנדרש מתרופות צמחיות המופצות בשוק. נכון שכל המוצרים שלנו פותחו בהסתמך על מתכונים מסורתיים, אך כל צמח נבחן על ידנו בשיטות מדעיות מתאימות, ומשימת הרכבת הפורמולה נעשתה על בסיס הבנתנו למנגנוני התפתחות המחלות והפעילות הפרמקולוגית של המרכיבים הצמחיים, ולאחר שהוכחה יעילותן, באופן חד-משמעי, הותאמו לדרישות התובעניות והסטנדרטים המחמירים של ימינו.

הרקע ההיסטורי של המיזם:

1995

המיזם התחיל את דרכו בשנת 1995עם הקמת מרכז המחקר והפיתוח (מו"פ) אזורי-אגודת הגליל, שכלל קבוצת חוקרים צעירים ושאפתנים ובתוכם ד"ר עומר סעיד, אשר שמש כראש הדיסק של צמחי המרפא, והוביל את משימת החייאת המורשת הרפואית הערבית-יוונית.

תחושת ההלם והאכזבה היא זו שהתניעה את פרויקט החייאת הרפואה הערבית-יוונית.

תוצאות סקר שערך מו"פ הגליל בקרב אוכלוסיית המרפאים העממיים הערביים בישראל, הגולן ושטחי הרשות הפלסטינית, בראשותו של ד"ר סעיד (1997), מצא כי רב המרפאים העממיים גילו ידע מוגבל הן בידיעת צמחי המרפא והן בגיוון שיטות ההכנה, עד כדי כך שאחדים משתמשים מחמישה צמחים בלבד לכל קשת המחלות בהן הם מטפלים, דבר שנחשב כנסיגה דרסטית ומסוכנת ביותר בהשוואה למה שהיה מקובל ברפואה עממית מקורית. נמצא גם שקיימת נטייה הולכת וגוברת להסתמך על חנות "העיטארה" שרב מוצריו מיובאים דבר שמבטא נתק בין המרפא העממי לבין סביבתו הטבעית, וכי הצעירים אשר ממשיכים את דרכם של המרפאים הזקנים מסתמכים בעיקר על חלק קטן ממה שידעו קודמיהם, תופעה שמשקפת תהליך התנוונות ודעיכה. תוצאות הסקר מלמדות גם כי גוברת הנטייה לכיוון השימוש בטכסים מאגיים וטכסי גירוש שדים שאינם הולכים בקנה אחד עם הרפואה העממית המקורית אשר הדחיקה הצידה נושאים כאלה מתחום התעניינותה וראתה בהם סותרים עקרונית את רוח המדע. בקיצור, התברר כי הרפואה העממית הערבית, בארץ, סובלת ממצוקה רצינית ומנהלת מאבק עיקש על חייה, וזה בעקבות ההשתלטות הכמעט מוחלטת של הרפואה המודרנית, דילול אוכלוסיית המרפאים העממיים ונסיגה בולטת בידע הן אודות תכונות צמחי המרפא והן בזיהוים. תופעות השימוש בטכסים מאגיים הינה סימפטום להרעלת המורשת הרפואית המקורית, דבר שמחייב פעולות הצלה, תמיכה והגנה מידיים.

1995
1998

בשנת 1998נוסדה חברת אנטאקי לריפוי בצמחים על ידי ד"ר עומר סעיד,

בשנת 1998נוסדה חברת אנטאקי לריפוי בצמחים על ידי ד"ר עומר, שנחשבה דאז לחברה הראשונה והמובילה בחברה הערבית בתחום, כאשר מטרתה העיקרית הייתה פיתוח מוצרים צמחיים חדשים ויעילים בהסתמך על תוצאות המחקר שנערך במו"פ הגליל וסיוע של חוקרים נוספים עם רקע מקצועי מגוון ששילבו ידיים עם ד"ר סעיד לאחר שנמשכו לרעיון החייאת הרפואה הערבית הקלאסית. החברה הצליחה לפתח יותר מעשרה תכשירים רפואיים, תוספי מזון וקרמים קוסמטיים. כל המוצרים הנ"ל עברו בדיקות בסיסיות המתחייבות מעצם הכניסה לתהליך הרישום, כמו: רעילות, יציבות, אפיון, קביעת סמנים לחומר הפעיל וקביעת פעילות במערכי ניסוי ביולוגיים, חיות מעבדה וניסויים קליניים מבוקרים ובלתי מבוקרים.

1998
2002

בשנת ,2002 הופעל מרכז אל-מיסם,- מרכז צמחי מרפא למחקר ולימוד,

בשנת 2002 הושגה עליית מדרגה רצינית בקידום פרויקט החייאת המורשת הרפואית הערבית-יוונית, כאשר הוקם מרכז אל-מיסם,- מרכז צמחי מרפא למחקר ולימוד, כאתר ייחודי שמטרותיו העיקריות הן לאחד בין מדע ומסורת, וכמו כן בין בריאות האדם ובריאות הסביבה. האתר יועד גם למחקר וגם לחינוך והדגמה. המבקרים במקום חוו דרך כל החושים עולם במלואו של צמחי מרפא ומוצרי הלוואי השונים שלהם. מרכז "אלמיסם" כלל מערך ייחודי ושלם שמסוגל לעמוד במשימות הדרכתיות וחינוכיות בנושאי מדע, בריאות וסביבה. יחידה זו הובילה פרויקטים מגוונים בביולוגיה, כימיה, חקלאות אורגנית ובמדעי הסביבה בשילוב יצירתי עם רפואת הצמחים. הפרויקטים נועדו למשוך תלמידים ובני נוער וסטודנטים המעוניינים להעשיר ולהעמיק את הבנתם בתחום. פעילותו הקהילתית לוותה בסדרת הרצאות אודות הרפואה הערבית והכרת צמחים מקומיים מיוחדים בפרט, ומסורת של רפואת הצמחים בכלל. בתוך החממה (1200 מ"ר), שהותה גרעין הגן הבוטני, גודלו כ-260 זנים של צמחי מרפא מקומיים שהועמדו לרשות בתי הספר והאוכלוסייה המקומית בכלל, והמרפאים העממיים בפרט. מידי שנה ביקרו במרכז אל-מיסם כעשרת אלפים תלמידים ותיירים, דבר שתרם עמוקות לביסוס והעלאת המודעות הציבורית.

2002
2011

חברת ביליף בע"מ נוסדה בשנת 2011 ע"י ד"ר עומר סעיד,

חברת ביליף בע"מ נוסדה בשנת 2011 ע"י ד"ר עומר סעיד כחברת מו"פ מתקדמת המושתתת על ניסיון העבר העשיר בתחום המחקר והפיתוח, ובמטרה להרחיב את קשת מוצריה ולהעמיק את תוצאות המחקרים הקודמים שהראו יעילות מיוחדת ופוטנציאל עתידי מבטיח. ביליף הצליחה לפתח סדרה חדשה של מוצרים מיוחדים ויעילים ביותר למחלות שונות שאינן מגיבות לתרופות הגנריות בהצלחה משביעת רצון. מוצרים מתקדמים אלו הועמדו לרשות חברת ביליף פארמא.

2011
2018

חברת ביליף פארמא נוסדה בשנת 2018 על ידי מר איימן מטאנס וד"ר עומר סעיד,

ביליף פארמא, כהמשך לחברת אנטאקי וביליף, נוסדה במשותף על ידי ד"ר עומר ומר איימן מטאנס. ההקמה של ביליף פארמא ציינה את תחילתה של תקופה שבה הפירות של המחקרים הרבים, שנמשכו כשלושה עשורים, יוגשו לציבור הרחב לתועלתו ושימושו בצורת מוצרים בטוחים ויעילים. הצטרפותו של איש העסקים, מר איימן מטאנס, לפרויקט החייאת ופיתוח הרפואה הערבית העתיקה, היוותה נקודת מפנה בחברת ביליף, אם זה ברמת המבנה של החברה והחזון השיווקי והכלכלי שלה, ואם בהתאמתה לסטנדרטים של חברות בינלאומיות מודרניות. מר איימן השתמש בניסיון הניהולי המובהק שלו, כמו גם בידע שלו בתחום הרפואה והבריאות, כדי לדחוף את החברה לצעדים מכריעים בהתפתחותה, והעביר אותה משלב המחקר, הפיתוח והתיאוריה, שהתמשכו מעל 30 שנות עבודה, לשפת הייצור ו"שינוי העולם "והעניק לדורשים מוצרים ייחודיים ופעילים.

2018
2019

בשנת 2019, הקימה חברת ביליף פארמא מפעל לייצור תרופות, במדינת סלובניה

לפי מיטב הסטנדרטים האירופיים המחמירים, במטרה לפקח ולהבטיח איכות גבוהה של המוצרים, ולדאוג לאספקה סדירה לשוק העולמי שמגלה התעניינות גוברת במוצרים המבוססים על עקרונות הרפואה הערבית-יוונית. צוות המחקר והפיתוח של "ביליף פארמא" כולל חוקרים בכירים בתחומי הכימיה, בוטניקה, ביוכימיה, פרמקולוגיה, אימונולוגיה, רפואה ומומחים ברפואה הערבית-יוונית.

2019

חמש מאות שנים של חוכמה, פריחה ושגשוג מדעי, חברתי, מחקרי ורפואי.. הביאה את הרופאים הערבים להניח את היסודות והרציונל של המוסדות המדעיים ואת הבסיס של הרפואה המודרנית.

גם הכימיה והרוקחות פותחו כתחומים עצמאיים. הרופאים הערבים היו החלוצים בהגדרת המושג של בית חולים כמקום שבו מאובחנים ומטופלים חולים. הרופאים הערבים השתמשו בצמחי מרפא ספציפיים להרדמה, ערכו וביצעו ניתוחים, הבינו פתולוגיה והשפעות התזונה הנכונה והסביבה על הריפוי של החולים. הידע שלהם ברפואת צמחי המרפא היה רחב מאוד, דבר שהביא ליצירת פורמולות צמחיות מורכבות. הרנסנס האירופי הושפע ישירות מהקשר עם התרבות הערבית, כאשר הידע האירופי בתחום צמחי המרפא בא, ביסודו, מהמזרח התיכון. עשבי תיבול כמו גדילן חלב, עלה זית, בן-חרצית ריחני, ליקוריץ, מליסה ועלי דפנה הינם דוגמא לכך. ההשפעה הזאת עדיין מורגשת במאה ה-21. כאשר למעשה 25% מהמרשמים של התרופות, שאנו מכירים היום, מבוססים על מרכיבים כימיים שנתגלו בצמחים. ולמרות שהמסורת הטיפולית הצמחית עדיין נחשבת לבסיס הטיפולי של מיליוני אנשים במזרח התיכון, ובאזור הים תיכוני, הידע הטיפולי של הרפואה היוונית-

ערבית נשכח על ידי המערב. ארגון הבריאות העולמי WHO מעריך כי 80% מאוכלוסיית העולם משתמשים, כיום, ברפואת הצמחים כטיפול רפואי.

קמצוץ של היסטוריה

היפוקרטס (460-377 לפנה"ס), המכונה "אבי הרפואה", הוא הדמות החשובה ביותר ברפואה היוונית הקדומה. תרומותיו לרפואה כוללות תצפיות מפורטות על מחלות מסוימות, והבנת ההשפעה של התזונה והסביבה על הבריאות. הוא, כידוע, כתב את השבועה ההיפוקרטית לרופאים, הנמצאת בשימוש עד היום.

הרופא היווני, פדניוס דיוסקורידס (40-90 לספירה), היה בוטנאי ופרמקולוג. הוא חיבר את האנציקלופדיה De Materia Medica, המתארת למעלה מ-600 תרופות (תכשירים) צמחיות, אשר נחשבה בסיס לתחילת הרפואה הערבית ולפארמאקופייה המערבית במהלך המאה ה -19. נתון זה מהווה עדות ליעילות של התרופות הצמחיות המתוארות.

אל-קינדי (873-803), הידוע גם בשם פילוסוף הערבים, היה כימאי דגול וממציא מבריק והוא הראשון בהיסטוריה שידע לבנות מערך מתמטי לחישוב דרגת הפעילות הפרמקולוגית והטוקסיקולוגית של התרופות היחידות והמורכבות, דבר שהביא להתפתחות דרמטית הן בתחום הרוקחות והן בתחום הרפואה. במהלך המאה ה-8 ועד למאה ה-13, העולם הערבי היה הבסיס ומרכז הלמידה הגדול של העולם המערבי והישן. תחום הכימיה פותח בעיקרו על ידי התרבות הערבית ושימש מכשיר מדעי לעיבוד תרופות. תחום הרוקחות הופרד מהרפואה, ולראשונה בהיסטוריה הפך לתחום עצמאי. הגישה הרפואית נהפכה לרציונלית, ניסיונית, חוקרת, היפוקרטית ופתוחה. דבר שיצר מערכת רפואית מרכזית ושלמה, והפכה לרפואה היוונית-ערבית כפי שאנו מכירים היום.

אבו אלקאסם אלזהראוי (936-1013), הנו גדול המנתחים בכל הזמנים וחלוץ דגול בפיתוח שיטות ניתוח חדשניות, לזכותו יירשם כי רוב כלי הניתוח של ימינו תוכננו ויוצרו על ידו.

אלביירוני (973-1050), כתב את אחת העבודות החשובות ביותר בתחום הפרמקולוגיה שנקראת "ספר הרוקחים" Kitab al-Saydalah (The Book of Drugs), שבו פירט, בהרחבה, את התכונות של התרופות היחידות והמורכבות. הוא זה שהתווה את ההגדרה והסטנדרטים של תפקיד הרוקח ובית המרקחת וחובותיהן המקצועיות והחוקתיות.

אבן-סינא (אביסנה) (980-1037), פיתח את "חוק-קאנון בערבית" הרפואה" Canon of Medicine, שהפך לטקסט הסטנדרטי הרפואי של רוב האוניברסיטאות האירופיות מאז ימי הביניים. "חוק" הרפואה" כלל פיתוחים והשקפות רפואיות חדשות ורבות ערך שבהם גם סתר את קודמיו בהרבה קונצפטים שרווחו דאז, והציג סקירה כללית של הידע הרפואי העכשווי של ימי הביניים, שהושפע מהמסורות הקודמות של הרפואה היוונית-רומית, הפרסית, הסינית וההודית.

×